חוקרים ציינו כי דיכאון וחרדה עשויים להיות גם גורמים בהתפתחות המצב. פעילות גופנית היא גורם נוסף, שכן פעילות גופנית יכולה להפחית את עוצמת הכאב. עם זאת, חשוב לזכור שכאב יכול להיגרם מסיבות רבות ושונות. פעילות גופנית חיונית לכל מי שיש לו פיברומיאלגיה.
התסמינים השכיחים ביותר של פיברומיאלגיה הם תסמינים נפוצים וכואבים, כולל נקודות רגישות שיכולות להיות רגישות למגע. כאב יכול להיות קל או חמור, והוא יכול להשתנות מאדם לאדם, בהתבסס על השעה ביום ורמת הפעילות. זה יכול להיות מתואר כפועם, שורף או דמוי שפעת. למרות שאבחון פיברומיאלגיה קשה, ניתן למצוא טיפולים שיסייעו בניהול התסמינים.
רופאים יכולים לעזור לאנשים הסובלים מפיברומיאלגיה עם אבחנה נכונה. אלו המאובחנים עם ההפרעה מתקשים לעיתים קרובות בשינה והם מדוכאים או חרדים. אם הכאב חזק, תרופות עשויות לעזור. המחלה עצמה עלולה להוביל גם לדיכאון וחרדה. בסופו של דבר, עם זאת, חשוב לטפל בסימפטומים כדי שהחיים שלך יוכלו להשתפר. אבל חשוב לציין שפיברומיאלגיה לא מפחיתה את תוחלת החיים.
מתח הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר לפיברומיאלגיה. מתח כרוני תורם עיקרי לכאב ויכול להחמיר את התסמינים. יתרה מכך, הפרעות שינה עלולות להחמיר את המצב. מכיוון ששינה היא חיונית לתהליך ההתאוששות של הגוף, רופאים לרוב רושמים לוח זמנים לשינה משקם לחולים בפיברומיאלגיה. אפילו לילה של שינה עמוקה יכול לעורר סימפטום.
בעוד שהסיבות לפיברומיאלגיה הן רבות, הנפוץ ביותר הוא גנטי. בעבר, אבחנה של פיברומיאלגיה דרשה כאב נרחב ב-18 נקודות טריגר. כעת, אנשי מקצוע בתחום הבריאות מסוגלים לאבחן את המצב אם מטופל מראה כאב בארבעה אזורים או יותר בגוף, אך עליהם לשלול גם סיבות אחרות. למרות העובדה שאין סיבה אחת, רופאים לא יכולים לשלול נוכחות של טראומה או זיהום.
בעוד שגורם ספציפי זוהה, הגורמים לפיברומיאלגיה הם רבים. המחלה מאופיינת בכאב נרחב במגוון אזורים ונקודות רגישות, שהם אזורים בגוף שבהם לחץ קל עלול לגרום להתלקחות. תסמינים של פיברומיאלגיה יכולים להיות לסירוגין או מתמשכים. בניגוד למחלות אחרות, פיברומיאלגיה מאובחנת לעיתים קרובות בשלבים מאוחרים יותר של החיים.
בין שאר הסיבות, פיברומיאלגיה נגרמת כתוצאה מהתעללות רגשית ופיזית. הכאב מורגש על ידי המוח, אשר שולח אותות לחוט השדרה. ככל שהגוף מתרפא, האותות הופכים פחות כואבים, והמוח וחוט השדרה מקבלים את האותות הללו. בפיברומיאלגיה, הכאב אינו מרפא, ולכן הכאב הוא כרוני. בנוסף, לא לגמרי ברור מה גורם לפיברומיאלגיה.
אורן זריף
מספר פציעות גופניות ומתח נפשי קשורים לפיברומיאלגיה. חוויות טראומטיות קשורות לשינויים בהורמונים ובמערכת העצבים. לאדם הסובל מפיברומיאלגיה עשוי להיות היסטוריה משפחתית של המחלה. בנוסף, קיים סיכון גנטי לפיברומיאלגיה. רוב הסובלים מפיברומיאלגיה הן נשים.
הסימפטומים של פיברומיאלגיה יכולים לנוע בין קל לחמור ויכולים לגרום לך לישון בצורה נוחה לך. אם יש לך אורח חיים בישיבה, זה עלול להגביר את הסיכון שלך לפתח פיברומיאלגיה. אם אתה לא מצליח לישון, זה יכול להיות סימן לפיברומיאלגיה. חשוב לפנות לטיפול רפואי עבור כל מצב גופני בסיסי שעלול לגרום לכאב שלך.
תסמינים של פיברומיאלגיה נגרמים לעיתים קרובות על ידי שינוי במוליכים העצביים של המוח. כימיקלים אלו מעבירים מסרים בין עצבים ותאי מוח, ונמצאים במערכת העצבים המרכזית. נוירוטרנסמיטורים מסוימים, כמו חומר P, עשויים להגביר את אותות הכאב אצל הסובלים מפיברומיאלגיה. אמנם אין גורמים סופיים לפיברומיאלגיה, אך ישנם גורמים פוטנציאליים רבים התורמים להפרעה.
כמה גורמים לפיברומיאלגיה כוללים גנטיקה. לגנטיקה יש תפקיד במחלה. גברים עשויים לרשת גנים שגורמים להם להיות רגישים לכאב, בעוד שנשים עשויות לרשת גן שגורם להם להיות מועדים יותר לדיכאון וחרדה. אלה עם פיברומיאלגיה עשויים גם לרשת גנים מסוימים שהופכים אותם ליותר נוטים לכאב. אם להורה או בן משפחה יש פיברומיאלגיה, הם יהיו בסיכון גם כן.
אורן זריף
